בת זהבה ומתי. נולדה בבאר שבע ביום י"ג בסיוון תשנ"ה (11.6.1995). בת שלישית במשפחה בת ארבע בנות. אחות קטנה של דנית וליטל ואחות בוגרת לליאור.

שיר גדלה בבאר שבע והתחנכה במוסדות החינוך בעיר. למדה בבית הספר היסודי "בארי" והמשיכה לתיכון "מקיף ו'".

סיפר האב מתי: ״‏שיר ואני היינו קרובים ומחוברים מאוד, מדברים המון ובפתיחות רבה. אני זוכר ששיר, מאז שהייתה ממש ילדה קטנה, הייתה יכולה לשאול אותי עשרות שאלות על נושא ספציפי מסוים שהתעניינה בו, ואני הייתי כמובן עונה לה על כולן בסבלנות ובאריכות. היא הייתה ילדה כל כך חכמה, סקרנית ופיקחית. תמיד רצתה ללמוד ולדעת דברים חדשים ונוספים״.

ילדה יפה ומיוחדת, מלאת שמחה חיים ומוקפת בחברים בכל עת. ‏אהבה מאוד לבלות, לרקוד, לאכול, התאפיינה בחוש הומור מדהים, תמיד הצחיקה והתבדחה עם כולם. היא ניחנה בלב רחב שהתבטא בדאגה ואכפתיות לסובבים אותה. ערך החברות היה ערך עליון עבור שיר, ‏חבריה ומשפחתה מעידים על הנתינה האינסופית שלה לזולת, ראתה את כולם כשווים ופעלה לשם כך.

גם ערך המשפחתיות היה חשוב לה מאוד, היא תמיד דאגה לחבר ולקרב את בני משפחתה ויזמה מפגשים משפחתיים, אותם מאוד אהבה.

‏האם זהבה סיפרה: "שיר הייתה ילדה פתוחה מאוד, והיו לי איתה יחסים פתוחים שבין אמא לבת. היינו מדברות על הכול, ממש כמו חברות טובות. אני זוכרת איך שיר אהבה לאכול את המאכלים שלי, ובמיוחד קובה סלק אדומה, תמיד כשהייתה חוזרת מהבסיס או מבילוי הייתה מתמוגגת מהריחות הטובים של האוכל בבית, עבורי זה היה אושר גדול".

ב-12.11.2013 התגייסה שיר לשירות חובה במשטרת ישראל, במשמר הגבול.

בסיום תקופת הטירונות היא שובצה לפלוגת סיירות במרחב ירושלים של משמר הגבול (מג"ב). בתקופה הקצרה של השירות הצבאי במג"ב ירושלים, בבסיס יהודאי, רכשה חברות רבות. הרבתה לצחוק, לשיר וליהנות עם חברותיה לצוות ולחדר. הן תיעדו את עצמן בתמונות רבות ובסרטונים.

סיפרה רותי, המפקדת שלה: ״שיר שירתה תחת פיקודי מזה מספר חודשים. כאשר הגיעה ליחידה הבחנתי מיד בנערה חייכנית שהחיוך לא ירד מפניה, כזאת שלא ניתן להתעלם ממנה. על אף שהייתה חדשה ביחידה, שיר הפגינה יכולות מקצועיות בלתי רגילות, עזרה הדדית לחברותיה בכל עת, כריזמה עוצמתית ואהבת המולדת".

רב-שוטרת שיר נקש נפלה בעת מילוי תפקידה ביום כ"ו באדר א' תשע"ד (26.2.2014) . בת שמונה-עשרה שנים וחצי בנפלה. הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותירה הורים ושלוש אחיות.

‏אחותה הבכורה דנית ספדה לה: "בכל שיחה שהייתה לי איתך אמרתי לך שאת ילדה חכמה, את יודעת בדיוק מה את עושה, לאן מוביל כל דבר ומה ההשלכות שלו. ידעת להסתיר את הכאבים שלך שלא נרגיש שום דבר. תמיד כשהיית צריכה להתייעץ ולשתף בבעיות נהגת להתקשר אלי. למה לא התקשרת הפעם?... אני אוהבת אותך, הילדים שלי אוהבים אותך, כל הזמן אהבנו אותך ולא נפסיק לאהוב. יש לך לב רחב, לב ענק שידע להעניק. לעולם לא אשכח את כל מה שעשית בשבילי ובשביל האחיינים שלך".

ספדה רותי, המפקדת הישירה של שיר: "אני ושיר התחברנו מיד, חיבור של אהבה עמוקה, אהבת נפש שלא תמוש מליבי לעולם. עם לכתה השאירה בליבי חלל עצום, חור בלב שלא יתאחה לעולם.

שיר הותירה לי מעין צוואה לא כתובה להמשיך בדרכה, להנציח את הזיכרון הטוב שהותירה בנו בזמן הכל כך קצר שהכרנו, לחייך ולפזר אהבה לכולם, בכל רגע נתון״.

ליאור, אחותה הקטנה של שיר, בחרה ללכת בעקבות אחותה הגדולה ולהתגייס למג״ב. היא שובצה לאותה יחידה בה שירתה שיר. על כך אמרה: "זה ‏חלום שמתגשם, לשרת באותה יחידה של אחותי, זה כבוד עצום ועלי למלא חלל גדול מאוד״.

‏בכל שנה מתקיים יום ספורט ביחידת הסיירות לזכרה של שיר‏, בהשתתפות בני המשפחה וחבריה לשירות.

‏לזכרה של שיר נחנכה אנדרטה ‏בתיכון מקיף ו׳ בבאר שבע בו למדה. כן נכתבו עליה שירים והופקו סרטונים מרגשים על ידי חבריה.

כתבו בני המשפחה: "לנצח נזכור את שיר וננציח את מורשתה ואישיותה המופלאה והמיוחדת". האחות ליטל פתחה דף פייסבוק לזכרה - ״שיר נקש ז״ל - דף הנצחה״, ‏ובו תמונות וסרטונים שלה וסיפורים על אודותיה.